מזאוי נ' טרקלין חשמל בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה לפיצויים על סך 10,000 ₪ בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לתובע כתוצאה מהפרת הנתבעות להסכם מכר בינו לבינן , לפיו רכש הוא מקרר חדש תוך החלפת המקרר הישן החדש, לפי מבצע שיזם משרד האנרגיה .

2.התובע פנה לנתבעת 1 שהינה רשת לשיווק וממכר של מוצרי חשמל, וביקש , בהסתמך על הפרעות ששמע ברדיו , להחליף את מקררו הישן במקרר חדש. התובע סגר עסקה עם נתבעת 1 לפיה תבוצע החלפה בתמורה לתשלום סך של 1,806 ₪ והתובע אף שילם סכום זה כבר ביום 10.5.12.

3.ביום 22.5.12 קיבל התובע את המקרר לביתו בתוך אריזת קרטון ועובד של הנתבעת פתח את האריזה ואז התובע הופתע להיווכח כי קיימת פגיעה בצד של המקרר וחבלה בדלת של המקרר, נוסף על כך שהידית נצבעה באופן לא מקצועי.

4.התובע פנה לנתבעת וזו הבטיחה להחליף לו את המקרר וטענה שבינתיים הוא רשאי לעשות שימוש במקרר.

התובע , בהסתמך על מצג הנתבעת, הלך לשוק ורכש מוצרי מזון ובשרים בסכום של 1,000 ₪ והכניסם למקרר, אלא שהמקרר הפסיק לעבוד והמוצרים שהיו בתוכו התקלקלו.

5.בדיקת טכנאי מטעם נתבעת 2 העלתה שהמקרר סתום ואינו בר תיקון, דבר שהביא את התובע לרכוש מקרר חלופי מהשכן ושילם תמורתו סך של 400 ₪. טכנאי נוסף הגיע וביצע ריתוך בצד האחורי של המקרר ואז השמן של המנוע נשפך על הרצפה .

התובע צירף תמונות המצביעות על השמן שנשפך על הרצפה .

6.לבסוף סופק לתובע מקרר שלישי אלא שהמגירות שבו לא היו תקינות, הסטופרים שבורים והגומיות חסרות, כל זה הביא את התובע להפסיק לפנות לנתבעת, והחליט להגיש את תביעתו, שבה הוא תובע מחיר המקרר, מחיר המקרר החלופי, מחיר המזון שהתקלקל ופיצוי בגין עוגמת נפש.

7.הנתבעות הגישו כתב הגנה. הן מודות בטענות של התובע כי החליפו לו את המקרר פעמיים, זאת אומרת, סופק לו מקרר שלישי, אם כי הן חולקות על התאריכים המצוינים בתביעה.

לטענת הנתבעות לא מגיע לתובע מחיר המקרר החלופי בסך 400 ₪ שןך הוא רכש אותו והמקרר נמצא ברשותו, כן הן טוענות שהתובע לא הוכיח שהתקלקל לו מזון במחיר של 1,000 ₪ וכי לא מגיע לו פיצוי עבור עוגמת נפש הסכום שהינו פי כמה ממחיר המקרר.

8.התקיים דיון בפני ביום 4.12.13 בו נשמעו עדויות הצדדים.

התובע חזר על גרסתו ונציגי הנבעות ניסו להסביר את הקלקול שהיה במקרר ודווקא האשימו את התובע שלא ידע לפתוח את דלת המקרר בצורה נכונה והסבירו כי ברגע שהדלת של הפריזר נשארת פתוחה, דבר טבעי שנוצר קרח ואין מה לעשות.

ראה דברי העד בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 10-16.

דיון:

9.כלל בהליך אזרחי כי, המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו .

חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מן הגרסה שכנגד.

10.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ולאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותיהם, הגעתי למסקנה לפיה התובע הוכיח את תביעתו חלקית. במה דברים אמורים?

התובע לא הוכיח שהוא זרק מזון שהתקלקל במחיר של 1,000 ₪ הכולל פירות וירקות שכן דברים אלה אינם מתקלקלים בין לילה גם אם הם נשמרים מחוץ למקרר. לא הובאה ראייה בכלל שהתובע רכש באותו יום שבו קיבל את המקרר הראשון מזון ובשרים במחיר של 1,000 ₪, על כן אני דוחה את הדרישה לפצותו בסך של 1,000 ₪.

התובע רכש מקרר תחליפי ובזה הוא הקטין את נזקיו אלא שהמקרר הפך לרכושו והוא בשימושו ולכן אין מקום לפסוק לו את מחירו. כמובן המצב היה שונה אילו רכישת המקרר התחליפי נעשתה ביוזמת או עפ"י המלצת הנתבעות.